פסק-דין בתיק עמ"נ 26181-07-12

ערעור על החלטת רשם האגודות השיתופיות (להלן: "הרשם") מיום 02.04.12 לפיה נדחתה בקשת המערער להורות על תיקון פנקס חברי המשיבה כך ששמו ירשם בו כחבר.

הרקע לערעור

1.                  המערער רכש נחלה במושב תאשור ובשנת 2009 הגיש בקשה להתקבל כחבר במשיבה. עד לאותו מועד רק זוגות נשואים התקבלו כחברים במשיבה ואילו המשיב רווק. משכך דרש וועד הנהלת המשיבה (להלן: "הוועד") את הסכמת האסיפה הכללית להתחיל בהליך קבלת המערער לחברות, הכולל מבחני התאמה ב"מכון פילת", המלצת וועדת הקבלה והצבעה של מרבית חברי המשיבה בעד קבלתו. לשם כך כונסה האסיפה הכללית ביום 18.06.09 בה הצביעו מרבית חברי המשיבה בעד קבלת המערער כמועמד לחברות. כך, בהמלצת וועדת הקבלה מיום 17.11.09 נכתב כי וועדת הקבלה ממליצה לאשר את המערער כמועמד לחברות. עם זאת יצוין כי בפרוטוקול הוועד מיום 15.07.09 נכתב כי לאחר שהתקבלה חוות דעת מכון פילת הוחלט לקבל את המערער לחברות. מכל מקום לאחר שהמערער צלח את מבחני מכון פילת וקיבל את המלצת וועדת הקבלה כאמור, ביום 18.11.10 התקיימה הצבעה חשאית של חברי המשיבה בשאלת קבלת המערער כחבר, אך תוצאות ההצבעה לא הקנו לו את רוב הקולות הנדרש לקבלתו. 

2.                  בין לבין, בשלהי שנת 2010 התנהל הליך בוררות בין המערער ובין המשיבה בשאלת הקצאת מים למשקו של המערער. בהחלטת הבורר נקבע הסדר מוסכם לאותה עת, על פיו תוקצה למערער מכסת מים מבלי לגרוע מזכויותיהם של מי מהצדדים בשנים הבאות. בהחלטת הבורר גם נאמר בין היתר, כי על פניו נראה כי המערער אושר על ידי מוסדות המשיבה כחבר בה, אך אין באמור כדי לפגוע בזכות המשיבה לטעון כל טענה בנוגע לחברות המערער ככל שיש פגמים בקבלתו לחברות. בהתאם לזאת, פנה המערער למשיבה בסוף שנת 2010 על מנת לוודא כי יקבל בשנת 2011 מכסת מים שווה באופן יחסי לכל חברי המשיבה. בהמשך לכך ביום 19.01.11 תיקן הוועד את הפרוטוקול מיום 15.07.09 באופן שהבהיר כי נפלה בו טעות סופר בכך שנרשם שהוחלט לקבל את המערער לחברות במשיבה תחת הרישום הנכון כי הוחלט לקבלו אך כמועמד לחברות במשיבה. באותו היום גם הגיש המערער בקשה למינוי חוקר ותביעה למינוי בורר בשנית בעניין הקצאת מכסות המים לשנת 2011. ואכן עו"ד י. סנדומירסקי מונה כחוקר על ידי הרשם וביום 27.07.11 הוא המליץ לרשם לדחות את בקשת המערער להתערב בפנקס החברים ולהורות על רישומו כחבר במשיבה. על המלצה זו הגיש המערער השגה שנדונה בפני הרשם אשר אימץ את המלצת החוקר ודחה את ההשגה ביום 01.05.12. מכאן הערעור שבפני.

טענות המערער     

3.                  לטענת המערער בתקנון המשיבה אין כל מנגנון המסדיר מעמד של "מועמדות לחברות" ולא היה כל נוהג או תקדים להשהיית בקשות לחברות למשך תקופת "מועמדות". עובדת היותו רווק אינה עילה לשינוי סדרי הקבלה באופן המפלה בינו כרווק ובין אדם נשוי, היא פוגעת בזכויות הקניין שלו ואף מכשירה סיכול יכולתו לעבד את אדמתו כל עוד שמי שחברותו במשיבה נדחית, אינו זכאי למכסת מים. ברי גם כי אין לבצע שינוי שכזה בהליכי הקבלה מבלי לקבוע תיקון מתאים לכך בתקנון המשיבה. דיון בשאלת מועמדותו לחברות באסיפה הכללית אינה יכולה להוות תיקון שכזה וליצור מנגנון מועמדות בניגוד לדין בדבר שינוי תקנון האגודה. חומרת השינוי בהליכים מתגברת גם נוכח העובדה שתקופת המועמדות הייתה בלתי קצובה ובפועל היא עלתה על שנה באופן החורג אף מהתקופה הקצובה לכך בתקנונים מקובלים המסדירים תקופת מועמדות. מנגנון המועמדות נוצר רק עבורו תוך התנכלות מאורגנת, בחוסר תום לב וממניעים פסולים.

4.                  לטענת המערער הרשם חרג מסמכותו ומדיני האגודות השיתופיות כשקבע כי האסיפה הכללית הייתה מוסמכת לדון במועמדותו וכי החלטתה החיובית בעניינו לא היוותה קבלה לחברות אלא אך התחלת תקופת המועמדות הבלתי קצובה. מכאן שהחלטת הרשם הייתה בלתי סבירה, שכן תוצאותיה כאמור הינן פגיעה בערכי היסוד של האגודה השיתופית ופגיעה מהותית בקניינו של המערער. כך לא ניתן משקל מתאים לעובדה שהנסיבות בהן אירעה ה"טעות" בפרוטוקול הוועד מלכתחילה כלל לא נחקרו ולכך שהוועד שינה בדיעבד את הפרוטוקול ללא תצהיר. התנהלות המשיבה גם יצרה מצג בפניו לפיו הוא התקבל כחבר אך היא שינתה מכוונתה זו תוך שינוי מניפולטיבי במסמכיה רק משעמד על זכויותיו לקבלת מכסת מים. זאת בעוד הרשם בעצמו אינו תומך בהחזקת נחלות על ידי מי שאינם חברים באגודות השיתופיות. 

5.                  עוד נטען כי במקרה זה מכלול הנסיבות מצדיקות התערבות שיפוטית בהחלטת האסיפה הכללית בשאלת חברותו של המערער. שכן עת הגיש את הבקשה להתקבל לחברות בשנת 2009 רוב חברי המשיבה חתמו על בקשה קבוצתית לקבלו כחבר במשיבה, וזאת עוד קודם לאסיפה הראשונה בה נדונה שאלת קבלתו כמועמד לחברות. יתרה מזאת, גם באסיפה הכללית קיבל המערער תמיכה של רוב החברים והמחלוקת הינה אך במשמעות המשפטית של תמיכה זו. מה גם שהמערער הינו אדם נורמטיבי ביותר והוא קיבל חוות דעת חיובית וללא כל דופי ממכון פילת. מכאן, שאין כל הסבר ותימוכין לדחיית בקשת המערער, וודאי שלא בדיעבד. הרקע להתנהלות המשיבה הוא שמירה על אינטרסים כלכליים ומניעת קבלת המערער לחברות כדי שלא להעניק לו זכויות במכסת המים לחקלאות שהוא עתיד לקבל עם אישור חברותו. לטענתו, גם אם הוא יפעל ישירות למול רשות המים הוא לא יזכה להקצאת מים באותו היקף לו היה זוכה כחבר במשיבה. כך גם על פי הנחיותיו של הרשם עצמו אשר אומצו על ידי רשות המים.

טענות המשיבה 

6.                  המשיבה טענה מנגד כי המערער מנסה לכפות עצמו כחבר אגודה חרף דחיית בקשתו על ידי האסיפה הכללית. זאת בעוד המלצת החוקר והחלטת הרשם מבוססות על העובדות הנשקפות מהחלטת הוועד והאסיפה הכללית אשר עולה מהן מפורשות כי המערער לא התקבל לחברות במשיבה. אף המערער עצמו נהג כמי שידוע לו כי לא התקבל לחברות, שכן הוא פנה למבחני מכון פילת לאחר שנתקיימה האסיפה הכללית בעניינו ביום 18.06.09. כך הוא הגיע לאסיפה שהתקיימה  ביום 18.11.10 וביקש לשכנע את חברי האסיפה להצביע בעד קבלתו. אף מהחלטת הבורר לא ניתן ללמוד כי המערער התקבל כחבר במשיבה. קריאת החלטת הבורר במלואה לרבות הסייג בה, לפיו אין באמור בה כדי לפגוע בזכות המשיבה לטעון כל טענה בנוגע לחברות ככל שיש פגמים בקבלת המערער לחברות בה, תביא למסקנה היחידה כי בהחלטת הבורר אין כדי להקנות למערער חברות במשיבה.

7.                  באשר לטענת המערער בדבר אי קיומו של מנגנון מועמדות בתקנון המשיבה, טענה המשיבה כי גם החוקר וגם הרשם כבר התייחסו לסוגיה זו וקבעו כי אין בטענה זו כדי להואיל למערער והיעדר מנגנון זה לא יכול להפוך את המערער יש מאין לחבר במשיבה. יתרה מזאת, במקרה זה ההחלטה המיוחדת של האסיפה מיום 18.06.09 הייתה דרושה, שכן הייתה זו הפעם הראשונה בה נדונה בקשתו של רווק להתקבל כחבר במשיבה ובכדי למנוע ביצוע הליכי מיון לחינם, נדרשה הסכמתם העקרונית של חברי המשיבה. ואכן בהמשך להחלטה לקבלו כמועמד לחברות, הלך המערער למבחני ההתאמה במכון פילת, אלא שלבסוף נפלה ההחלטה הסופית שלא לקבלו כחבר במשיבה. נוסף על האמור, אין כל ממש בטענות המערער בדבר תיקון התקנון. האסיפה הכללית לא תיקנה את התקנון וגם בכך אין כדי להואיל למערער ולהופכו לחבר במשיבה שעה שבקשתו נדחתה בהצבעת האסיפה הכללית. באותו אופן גם אין משמעות לאופיו הטוב של המערער או לעצומה עליה חתמו חברי המשיבה עובר לקיומה של האסיפה הכללית והכרעה בבקשתו בהצבעה החשאית, שכן כאמור, הצבעת האסיפה היא הקובעת בעניין אישור בקשות החברות.

8.                  נוסף על האמור טענה המשיבה כי חרף טענותיו של המערער מהן משתמעת כי בעלותו בנחלה ורישומה על שמו מקנה לו מעמד של חבר במשיבה, אדם יכול להיות בעל זכויות בנחלה מבלי להיות חבר המשיבה. גם טענותיו החוזרות של המערער בעניין זכאותו למכסת מים לא עמדו לדיון אצל החוקר ואצל הרשם ולכן אין מקום להתייחס אליהן בערעור זה. למעלה מהדרוש הוזכר כי החלטה בעניין קבלת אדם כחבר במשיבה מוכרעת על ידי כל חברי המשיבה והיא איננה החלטה אישית של הוועד או של בעל עניין כזה או אחר המתנכל למערער.

9.                  לבסוף נטען כי מקרה זה אינו נופל בגדר המקרים המצדיקים התערבות שיפוטית בהחלטת הרשם על פי ההלכה הקובעת כי התערבות זו תעשה רק אם ההחלטה פגומה בטעות משפטית מהותית והצדק מחייב שבית המשפט יתערב בה. 

דיון והכרעה

דין הערעור להידחות.

10.              תקנון המשיבה קובע בסעיף 3 בעניין קבלת חברים כך:

(א)           הוגשה בקשה לאסיפת וועד ההנהלה, הוועד יוכל להחליט ברוב דעות החברים הנוכחים באסיפה לקבל את המבקש או לדחותו מבלי לתת כל סיבה לכך.

(ב)החלטת וועד ההנהלה לקבל חבר לא תהייה מוחלטת אלא אם כן נתאשרה על ידי האסיפה הכללית ברוב של שני שלישים מן החברים הנוכחים באסיפה.

(ג) מי שבקשתו נדחתה על ידי וועד ההנהלה יוכל לערער בפני האסיפה הכללית הקרובה של החברים שבה יצביעו הצבעה חשאית בפתקאות ואם לא פחות משלושת רבעי ממספר החברים הנוכחים יצביעו בעד קבלתו יקבלוהו לחבר מיד.